שערות לבנות

מחפשת: מישהו שיצחק מהבדיחות שלי. ולא יגיד לי "ממ...אוקיי..."
אני בחורה מצחיקה (לפעמים) ולפעמים לא בא לי לדבר על הדברים הטיפוסיים. אז...אה...אני עובדת במקום משעמם שם אני עושה הרבה דברים משעממים, ואני לומדת, וגם למדתי בעבר, ואני רוצה להמשיך ללמוד...
אבל להגיד משהו חריג כמו צמחה לי שערה לבנה! זה חדש. גדלתי במושב אבל אני לא מושבניקית, השמנתי ורזיתי ושוב השמנתי כמה פעמים במהלך השנה האחרונה. אני אוהבת לשמוע שירים נחמדים (יש המלצה?) ואולי גם מפגרים לפעמים, כמו של קייטי פרי או של טיילור סוויפט וכבר אין לי כוח להתבייש בזה. כי כמה אפשר לשמוע ניל יאנג? (ובטח שאתה לא מכיר את ניל יאנג, אבל לצחוק עליי אתה יכול גם יכול).
אין לי כוח לאנשים שלא צוחקים מבדיחות. אני רוצה להיות מסוגלת להשמיע בדיחות שואה פה ושם בלי שיסתכלו עליי במבט מתנשא ולא מבין.
אז לפעמים יש לי בדיחות עלובות. אולי אני טעם נרכש, אבל בכל מקרה אני לא נתח בשר רקוב (רפרנס למחשבת אחרת).
ומגיע לי שיאהבו אותי כמו שאני, ומגיע לי שמישהו יחשוב שאני הכי-הכי בעולם, וירצה לדבר אתי ולהתקשר אליי ולשמוע את הצחוק שלי (שלפעמים הוא חזק מדי) ואני אחשוב שהוא האיש הכי-הכי בעולם, הכי טוב, הכי מקסים, הכי בשבילי.